חברות, התמדה וחלום שהתגשם

חברות, התמדה וחלום שהתגשם

הם גדלו יחד, שיחקו, התאמנו, התווכחו וצחקו. תומר דאר ובן זוסמן ז"ל, חלקו את אותם ערכים. חזרנו לילדותם המשותפת שנגדעה עם נפילתו של בן שהיה חבר נאמן ואהוב, ספורטאי שהציב לעצמו רף בלתי מתפשר ולוחם שהגשים חלום להגן על המולדת.

תומר זוכר היטב את החברות הזו עוד מתחילתה, מגן החובה בו שניהם חלמו על כדורגל, "עד ששברתי מנורה במשחק ביתי אצל בן ולדעתי שרית (אמו של בן) זוכרת לי את זה עד היום", הוא משתף בחיוך. מאז הם חלקו יחד את אותו שבט בבני עקיבא, הספיקו להתאהב בריצה וישבו אחד מאחורי השני בתיכון, עד שכל אחד תפס את הכיוון שלו; תומר הלך על כדורסל ובן גילה את טניס השולחן. 

"שנינו רצינו מאוד לנצח אבל לא התחרינו בינינו כי לא היינו באותו ענף. זה גרם לחברות בינינו לצמוח לכיוונים טובים וכבר בכיתה ט' התחלנו ללוות אחד את השני; אני הייתי בא לראות תחרויות שלו והוא היה מגיע למשחקים שלי. בן היה נחוש. שאף להצליח, חלם הכי רחוק שאפשר וגיבה את זה באימונים קשים, בהתמדה ובלי לוותר על אף אימון גם אם הוא לא מרגיש טוב וגם אם יורד ברד בחוץ. 

"בן שאף להיות הגרסה הכי טובה של עצמו וזה מה שייחד אותו מכל היתר; הוא לא השווה בינו לבין אחרים אלא רצה להיות הכי טוב שהוא יכול ולהשתפר עוד קצת בכל יום. זה בא לידי ביטוי בדרך בה הוא התנהל, אפילו ביחס שלו לציוד. ילד בכיתה ט' מסתובב עם תיק כמעט יותר גדול ממנו, תיק שהפך להיות חלק מהדמות שלו והוא היה גאה בו כל כך. בן היה מקצוען שלא עשה לעצמו הנחות והפך את האהבה לטניס השולחן למופת של ספורטאי עבור כולנו. הוא היה אהוב, חבר אמיתי, כזה שמקשיב ונותן מקום. הייתה לו דרך שקטה להרים את מי שסביבו, בלי לעשות רעש, פשוט להיות שם". 

הילדות הפכה לבגרות, לצד תחרויות ומשחקים החלו מפגשים על בירה, לאימונים התווספו שיחות והכנות- החלום האמיתי נכנס לחייו. "עם כל הכבוד לטניס השולחן, החלום היה להיות לוחם. הוא תכנן קריירה צבאית ארוכה כולל שירות בשב"כ ולכן השקיע בלימוד השפה הערבית. הוא פשוט חלם להיות חייל בצבא ההגנה לישראל, זו היתה פסגת שאיפותיו, ואם את טניס השולחן הוא לקח ברצינות- הצבא היה עוד הרבה יותר משמעותי עבורו. זו הייתה שליחות אמיתית שבה הוא האמין בכל ליבו". 

המפגשים הבודדים שלהם בזמן השירות השאירו רושם חזק. "ראיתי אותו במדים, בהגשמה החשובה ביותר שלו עם חיוך שלא יורד מהפנים. חיוך של אדם שנמצא בדיוק איפה שהוא רוצה להיות". בן זוסמן נפל בהגנה על המולדת, אבל תומר ממשיך לשאת איתו את דמותו: "בן היה בשבילי דוגמא. לא של מישהו מושלם אלא של מתמיד, מאמין. כזה שלא מוותר לעצמו גם כשקשה. כזה שאפשר ללכת אחריו. כזה שאתה גאה שהכרת".